גישור
מה הוא גישור? גישור הוא דרך לפתרון סכסוכים, בסיוע מגשר נייטרלי, בדרך של הידברות ישירה ומכבדת על מנת להגיע להסכמה בין הצדדים.
- הגישור הינו תהליך ליישוב סכסוכים בהסכמה הדדית בין הצדדים המעורבים.
- הגישור מבוסס על דיאלוג והידברות בין הצדדים בסיוע מגשרים מקצועיים ומנוסים.
- הצדדים הם אלה שמחליטים על הפתרון הטוב ביותר עבורם.
- המגשר הינו אדם נייטרלי, שאינו צד לסכסוך, ותפקידו לסייע לצדדים לנהל משא ומתן ולהגיע להסכם הוגן המקובל עליהם.
- כל צד רשאי להפסיק את תהליך הגישור בכל עת.
- התהליך הינו חסוי וסודי ולא ניתן לעשות בו שימוש בתהליכים משפטיים, או אחרים.
- מטרת תהליך הגישור לסייע לצדדים להגיע יחדיו לפתרון יצירתי ומוסכם שבו כל הצדדים מרוצים.
יתרונות הגישור:
- תהליך וולונטרי, הנעשה מרצונם החופשי של הצדדים ובהסכמתם.
- שירות זמין, נגיש ומהיר.
- חוסך זמן וכסף.
- התחייבות מוחלטת של כל המשתתפים בגישור לסודיות ולפרטיות.
- יישוב הסכסוך באמצעות גישור מאפשר מערכת יחסים חיובית בין הצדדים גם לאחר סיומו.
תהליך הגישור מתנהל תוך התייחסות למכלול הצרכים והאינטרסים של הצדדים. למרכז הגישור מגוון כלים ליישוב סכסוכים ברמת הפרט, המרכזי הוא הגישור כמובן, אך עם זאת גובר השימוש בכלים נוספים כגון: בניית הסכמות, תיווך, אפשור, ואימון צד אחד להתמודדות עם קונפליקט.
סיפור גישור- רעש בתקופת הקורונה (כל השמות בדויים)
בבית משותף בן 3 קומות בעיר גבעתיים, גרה בקומה העליונה משפחת אברהם, לה שלושה ילדים ומתחתם, בקומה השניה, גרה משפחת ברנר לה שני ילדים.
לשתי המשפחות בנים, אשר היו חברים בתקופת הגן וכיום, למרות שהם אינם לומדים באותה הכיתה, הם משחקים לעיתים יחד ואפילו יוצא להם לחזור לפעמים יחד מבית הספר לביתם.
משפחת ברנר טוענת כי, תמיד סבלו מרעש של דפיקות וקפיצות, רעש אשר התעצם בתקופת הקורונה. לאחרונה, גם נזרק זבל למרפסת דירתם. לעומת זאת, משפחת אברהם טוענת כי, בכל פעם שהם עולים לדירתם בקומה השלישית, מחכה להם דני ברנר, אב המשפחה במדרגות וכביכול מחכה להם והם מרגישים תחושת איום ואף חוששים שהילדים מגיעים לבד הביתה.
התקריות, ההאשמות והרעש לטענת שני הצדדים נמשכו עד כדי כך שבאחד הימים הזמינה משפחת ברנר משטרה והשוטר הקהילתי הבין שמדובר בסכסוך שכנים מתמשך, אשר אין לו פתרון אכיפתי והמליץ להעביר את הסכסוך למרכז הגישור ובניית ההסכמות הקהילתי בעיר. שני הצדדים הסכימו על תהליך של גישור, והגיעו לחדר הגישור פסימיים באשר לאפשרות לפתור את הסכסוך, אשר מקשה על חייהם בבית המשותף.
גישור הוא תהליך בו שני הצדדים נועדים יחד עם מגשר, אשר מסייע לצדדים להגיע להסכמות המקובלות עליהם.
תהליך הגישור במרכז הגישור, נעשה בדרך מכובדת מבלי להתפרץ האחד לדברי השני וכל צד מדבר בתורו. שני הצדדים סיפרו, כל אחד את הסיפור שלו ומהסיפורים עלה כי נחמה ברנר, עובדת הייטק, עובדת כל תקופת הקורונה מהבית ובעלה, דני, עצמאי, עובד בדרך כלל מהבית. משפחת אברהם, לעומת זאת, שני רופאים, הם "עובדים חיוניים" ויוצאים לעבודה בכל בוקר. בתקופת הקורונה, נשארו הילדים בבית, עם חברים ולעיתים עם בייבי סיטר.
המגשרים, אשר הינם מגשרים מקצועיים כל אחד בתחומו, כולם מתנדבים במרכז הגישור, הקשיבו לצדדים, שיקפו את טענות הצדדים, שאלו שאלות, על מנת ללמוד מה הם צורכיהם, מה הציפיות שלהם מתהליך הגישור, ערכו פגישות נפרדות בהן הציגו בפניהם את הנושאים למשא ומתן.
שני הצדדים, הופתעו כאשר הגיעו בעצמם לפתרון הסכסוך בו הוסכם כי השקט יישמר עד כמה שניתן, בתקופה בה הילדים שוהים בבית בתקופת הקורונה וגם לאחריה. מצד אחד, הוסכם על ניסיון של משפחת אברהם לשמור שקט בשעות קריטיות לעבודה של משפחת ברנר ומצד שני, הוסכם כי נחמה ודני ברנר יעשו שימוש באוזניות במהלך העבודה
מהבית. כמו כן, הוסכם על כך כי בשעות הקריטיות, תיעזר משפחת אברהם בבייבי סיטר, למרות שהילדים אינם פעוטות ולא יארחו חברים בשעות אלו. כמו כן, תהייה הקפדה גם על אי השלכת מסטיקים וחפצים מהמרפסת. משפחת ברנר הסכימה לא לפתוח את הדלת ולחכות לבני משפחת אברהם, כאשר הם עולים לביתם. המטרה הייתה לצמצם ככל הניתן את האינטראקציה בין הצדדים, למרות היותם שכנים הגרים בבניין משותף אחד. במקביל נוצר ערוץ תקשורת ישיר ממוקד, על מנת להתריע על רעש ולבקש שקט במידת הצורך באמצעות ווטסאפ.
בשיחה שמגשרי המרכז קיימו עם הצדדים מספר שבועות לאחר הגישור, נראה היה כי ההסכם עובד טוב, הרעש פחת בצורה משמעותית וכך גם ההטרדות. היחסים אמנם לא חזרו להיות חמים וקרובים, אולם כרגע הצדדים אינם מרגישים מאוימים והרעש המטריד הצטמצם באופן משמעותי. החיים בבניין חזרו להיות נורמליים ושפויים.
סיפור גישור – יחסי שכנות בין בית משותף לבין מסעדה (כל השמות בדויים)
דויד משמש כנציג וועד בית מזה שנים רבות בבניין ותיק בו רוב דירותיו מושכרות והוא הדייר היחיד הוותיק, אשר נותר לגור בו. דויד פנה למרכז הגישור, לאחר שראה פרסום על המרכז וטען כי המסעדה בבניין הצמוד לבית המשותף העבירה צינור ביוב לחצר הבית המשותף שלו. כאשר פנינו לגל, בעל המסעדה הוא נענה ללא היסוס להשתתף בתהליך של גישור.
המגשרות אשר ניהלו את התהליך הן כבר בעלות ניסיון בתהליכי גישור בקהילה בסכסוכים בין בעלי פאבים לשכנים, אשר ברובם נסבו על נושא רעש וריח.
בגישור השתתפו דויד, נציג וועד הבית מצד אחד, גל בעל המסעדה ודני איש התפעול של המסעדה, מצד שני. התהליך התקיים ברוח טובה תוך הסכמה על המשך שכנות טובה, שכן, להבדיל מסכסוכים דומים בין עסק לשכנים, כאן לא היו תלונות על רעש או ריח. במהלך הגישור הציג דני, איש התפעול של המסעדה מסמכים המעידים כי צינור הביוב עבר מאז ומתמיד בבניין.
דני הציע להגביה ולכסות את הבור הקיים, בו מונחת הצנרת וזאת לשביעות רצונם של שני הצדדים. בנוסף, נציגי המסעדה הסכימו לשאת בעלויות בעל המקצוע שהביא וועד הבית לביצוע העבודה בחצר הבניין וכמו כן לשלם מיסי וועד על בסיס קבוע כנגד קבלות. פתרון יצירתי זה אותו העלו הצדדים עצמם, ומהווה דוגמה לכך שכאשר הצדדים מקבלים את ההחלטות בעצמם, ההסכמות הן WIN-WIN. כמובן, כמו בכל גישור בקהילה, השאירו המגשרות לצדדים את האפשרות לשוב לחדר הגישור בכל מקרה של מחלוקת בהמשך, אם לא יצליחו להגיע להסכמות בתקשורת ישירה.
